ינאי יקר,
קסם של בן אדם.
אתה במחשבותי לעד!
לא נשכח ולא נסלח.
מתגעגעת.

הי, במוצרי תכן איפה שעבדתי בשנים 87, 88 היו את הסוכנים שהיו להם חולצות כפתורים ומכוניות סוברו. היו גם עובדי מחסן. אני עבדתי במחסן של פלסים, ינאי היה סוכן של ארד דליה אני חושב. שנינו קיבוצניקים לשעבר שנינו גיטריסטים. כל פעם שניפגשנו ינאי התעניין ולחיצת היד האימתנית שלו אומרת לך שהוא אוהב אותך. אחר כך נפגשנו בג׳אמים בבארבי הישן. שתי גיטרות פנדר מחכות להשמיע את הסוד ששמור עמוק בתוך המיתרים. געגועים לינאי איש יוצא דופן,
מי שהכיר אותו זכה בגדול.

The Hall family did not have the joy of meeting you Yanay. But, your spirit lives on through your family and our love for your brother Gideon. Your memory and special love will reside in our hearts. We will say a prayer celebrating your life and the wonderful family that you created. Shalom! Wade & Keri Hall

געגועים אליך ינאי...הכרנו עוד בתקופת הלהקות הצבאיות אבל חיבור של ממש היה בנגינה משותפת במופעים שונים במהלך הקריירה. אני עוד שומר פתק בכתב ידך שבו הזמנת אותי לשמוע אותך מנגן באחד הימים במקום הארור בו נהרגת. הלב לא בישר טובות רק למשמע החדשות הראשונות ונשארתי ער לשמע הבשורה הקשה...זכרך ישמר אצלי לעד יחד עם החוויות המשותפות למרות התקופה הקצרה יחסית בה עבדנו יחד.

Que As luzes de Adonai,possa iluminas a nossa querida e inesquecIvel amiga.onde ela estiver.

ינאי אהוב ויקר, מחר אספר לתלמידים שלי עליך, אספר כמה יקר היית לי, כמהיקר היית לעולם. אספר על אשתך המדהימה והבנים המתוקים שהיית מביא לחזרות והם היו מתחבאים מאחורי גבך... אספר על השיר שלימדת אותנו ומאד אהבת אותו ולפעמים נראה כאילו השארת אותו כצוואה... "תנו לי להיות אדם, תנו לי לאוהבכם, תנו לי להרגיש שהיה כדאי..."

ינאי יקרי,
כבר שנים שאני מוצאת את עצמי מנהלת איתך שיחות,
שיחות חולין שכאלה כמו שניהלנו עוד בזמן הלהקה.
אך מעולם לא העזתי לכתוב לך .
היית לי מורה למוסיקה ומורה לחיים,
מבלי משים חינכת אותנו בדרכך המיוחדת לאהבת האדם ולאהבת המוסיקה.
חלפו שנים מאז להקת הנוער והגעגועים לא פסקו מעולם.
שולחת חיבוקים עזים וניחומים להוריך,רעייתך וילדייך

Yannai was easily the most friendly, helpful and supportive person I'd ever worked with. He was a genuine 'mentsch'. On that awful day, I had already left NICE Systems where I worked with Yannai. It was the strangest thing. I was standing on Kvish Geha near Tzomet Ra'anana in the morning, at the bus stop heading south to Petach Tikvah to my new job. The traffic stopped at the light. A car window across the highway rolled down and an arm started waving at me. BOKER TOV! There was Yannai, on his way to what would end up being his last day of work. His last day. The next day, I was at his funeral. It was so hard to understand the hatred that cut short such a beautiful and talented life. I've thought of Yannai many times since then. I've brought my kids to see the guitar memorial at Mike's Place on the beach and told them about Yannai. I will never forget you Yannai. T'hi zichro baruch.

השתתפתי אתמול בכנס שקיים המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה בסינמוק תל אביב ונקרא
במעגל הטראומה - ספרות, מחקר והסיפור האישי.
התרגשתי מאוד כשהושמעה היצירה 'קיץ 97' שנכתבה בעקבות הפיגוע בקו 18 בירושלים לזכרם של בני הנוער, היה מרתק מאוד לשמוע את הדיאלוג של ארנה וייס עם המנחה דורון קופרשטיין ואת כל מה שסיפרה והקריאה.
המוזיקה היא חלק חשוב מחיי לכן כל כך התחברתי.
תודה על השיתוף.
כואבת איתכם על ינאי יקירכם - תנצב"ה

chissa se ti sentiro suonare