I don't know Yaney, but his brother, Gidi, and his family are close to my heart. I lift up Yaney's family before God, who knew Yaney and his life. May all his family be blessed and gain peace and strength in his life and in his love.

Rest in peace, Yanay. I didn't know you nor your music, but hearing "Summer 97" I feel I do a bit, anyway.

Orna,
Since the shocking news I think of him every day, at home, at work, late at nights. I still hope it just a bad dream.
Although we did not see each other very often in later years (we moved to England), each time I saw Yanay I felt like I am talking to a brother of mine. We shared the same background (Kibbutz, similar age, army band, the love of music, of food...) and I believe we had the same moral and humanistic views about people and society. Ironically I may need to re-evaluate my views... there is simply no justice. He who may choose selects the wrong people.
There is so much I can write about Yanay - his musical talent, the inner sensitivity behind the confident shell, his dedication to his family. In one sentence, Yanay was the kind of person that you could phone at 4 oclock in the morning because you are stuck on the motorway and he will be there in 5 minutes to help you. He simply loved to make people around him feel better.
The last time we met he drove from Holon to Gal-On specially to meet me. He took me to his car so that I can hear the wonderful "Summer 97". He seemed so happy and content with his life. I felt that after a long time he found a job that suits him, a place to play the music he likes and that, generally, all the jigsaw-of-life is coming together nicely. How pity that it all ended in this awful way.
Orna, I know these words cannot bring him back but I just hope his memory and legacy can give you strength and hope for the future.
We loved him. We will never forget him.
Avner and Cate (Cathy) Kleiman
Newcastle
England

Dear Family,
I wanted to let you know how very sorry I am for your loss and how much I care about what happened to Yanay. I am a Jewish American living in NYC, and feel terrible about the tragic situation taking place in Israel. All Americans sympathize with and support Israel in it's fight against terrorism and hope one day very soon it can return to a life of peace and security.
Until then, please take care.
Sincerely,
Norman Goldblatt
[email protected]

ינאי ,
אבא של כולנו!
השארת אותנו יתומים, מסרבים להאמין…
ינאי, בעל רגישות אדירה. תמיד עם חיוך ומילה טובה.
כל כך קשה לראות אותך כל יום מחייך אלי מהתמונות שתלויות על הדלת ולדעת שזה כל מה שנותר, התמונות והזיכרונות.
קמתי באותו בוקר ארור ונחרדתי לגלות שהיה פיגוע ב-Mike’s Place, המקום שהוא כל כך אתה.
מייד שלחתי לך SMS לדעת שהכול בסדר, וידעתי שבעוד מספר שעות נפגש במשרד, ואז תפצח בצרור סיפורים על מה בדיוק היה ואיך זה קרה וכמה זה מזעזע, אבל לא החזרת תשובה.
חשבתי לעצמי, זה בסדר, עוד מוקדם, ואתה עסוק עכשיו בהכנת הסנדוויצ'ים המפורסמים לבן ולעומר...
ינאי, את המנגינה שלך לעולם לא ניתן יהיה להפסיק.
תודה על התמיכה,
תודה על המילים,
תודה על השתיקות,
תודה על החיוכים,
תודה על היחס האישי,
תודה על שהבנת,
תודה על שנתת,
תודה על שיעצת,
תודה על שאתה
וכל כך נורא שלא עוד.

אורנה יקרה,
איני קולטת את גודל האסון שנפל במשפחתך, מקווה שתעזרי את הכוחות להמשיך בשגרת החיים. לא הכרתי את בעלך אך אני מבינה את הקשר העמוק שהיה לכם , לו ולילדים ובכלל לסביבה הקרובה חזקי ואימצי

היה לי הכבוד לעבוד עם ינאי במשך כשנה.
תמיד התפעלתי מכמות הכישורים שידעת להפגין.
אדם חם לבבי ואנושי חיוך מדהים והומור נפלא.
אני זוכר שהיינו אני אתה ואשתך בהופעה של צ'יקוריאה, ערב בלתי נשכח.
כואב הלב שתמיד הטובים ביותר הולכים אבל כולנו חייבים להיות חזקים תמיד בשביל מי שנשאר.
ואני מתנצל בזאת שלא יצא לי ללוות אותך בדרכך האחרונה. אנצור אותך בליבי ובזכרוני לעד.
ואני מודה לך על כל מה שלמדתי ממך ועל כל זיכרון נפלא שנשאר לי ממך.תודה לך.

Go with God.

אני רוצה להעביר תמונות של ינאי מהתקופה שהתחנך בקבוצת "סנונית" אני מקווה להצליח..

ארכיון קיבוץ עין השופט