כל כך כואבת ההרגשה בלעדייך...
ינאי שלנו,ינאי המקסים,דמות אבהית היית-לכולנו... הבטחון שהשרשת בכל אחד מאיתנו! האומץ...
השירה...
מכתבי תודות כבר רשמתי לך,אבל אם היית כאן לידי...חיבוק תודה עננק.
רק לך...
אני המון בזכותך.ואני מאוד מתגעגעת...
הפעם האחרונה שראיתיך,זה היה שם...במקום שבו נהרגת...ראיתי אותך מנגן...נכנסתי לשתות בירה ולפתע ראיתייך...את ינאי הממושקף והשמנמן...
עם עיניים וגיטרה מאושרות...
דמעות היו אז בעייני מרוב אושר,מרוב געגועים...דיברנו התחבקנו וצחקנו...היית כ"כ מאושר.
ואמרת לי שבכל יום שלישי אתה משתדל לבוא לנגן...להתפרק...
וכמובן שתמיד דיברנו על מפגש להקה...בביה"ס "תיכון חדש ר"ג" ותמיד הבטחתי לך שאני יארגן מפגש ואתה תבוא עם הגיטרה...ואנחנו עם השירונים,ונשיר...
נשיר כמו פעם...
לצערי הגדול,זה לא קרה...
ואני מצטערת...
ה' אני כ"כ מצטערת... היום אנחנו מארגנים טכס לזכרך...

i maet yanai when i was in highschool alltough we havent been so close he was spaciel person. as a guitar plair i could anderstand his love to the six streengs women (he use to trite the guitar as a person). i hard of his deth when i was in spain lerning guitar.
the last words thet i hard from him was thet he berly plays and to tell the thrue even though its very very sed and terbale but at lees he died when he played.
its a big lost for evry one.

הזמן עובר ועדיין לא נתפס...תמיד היית בשבילי דמות הערצה,מודל לחיקוי. לימדת אותי כל-כך הרבה. אני עדיין רואה אותך כמורה דרך-אם במוזיקה ואם בחינוך...ובכל תחום שהשכלתי ממך.אני ממשיכה לנגן-אני מקווה שאתה שומע.

אולי איני חברך או חבר של הבן שלך,אך אני כותב,ולבי כואב. מאז ומתמיד הקב"ה שמר לך מקום בגן עדן. החיוך שלך,איפה שאני לא נתקל בו,שובה לבבות. בשלושים לאפריל באת כהרגלך לתוך מיק'ס פלייס על מנת לנגן בגיטרה.
באחת ושלושים,זה קרה. בן בליעל,יימח שמו,
נכנס לפאב והתפוץץ.נוח על משכבך בשלום

צר ודואב ואין הסבר ואין הגיון ובטירוף הזה צריך קצת מזל כל הזמן ושלרגע לא יעזוב אותך.
ליבנו איתכם במאמץ להמשיך.
שלא תדעו יותר צער

משפחת התבור כואבת את אבדנו של ינאי, אבא לעומר ובן. ינאי חסר לכולם: תלמידים שלא יכלו להאמין שלא יהיה מי שישיר איתם במדורת ל"ג בעומר, וצוות שהכיר תודה על שנים של שיתוף ותמיכה. יהי זכרו ברוך!

The blues is not a joyful or happy music...
The old brown Yanay's fender added many good bars in the blue sky of the blues...
I saw him only one time. He was the perfect final element of one of the best night I had . I smoked a good cohiba, old rhum in my glass. The light, discussions, smiles of everybody were warm and friendly.
I exchange one regard with Yanay, exactly some fraction of second before the end of the bridge (I play guitar too).
He was smiling. Happy to be burried in the hot and hoarse sound of his fender...
It was my very last night in Mike's Place.
Now I will never forget it.
Francois

we at temple sharay tefilla are thinking of you and your family we will be in touch with you you are in our prayers

Orna, We just spoke yesterday for the first time but it it just the beginning of a relationship. Our whole congregation SHAARAY TEFILA in Bedford New York, headed by Rabbi David Greenberg, is getting to know about your family and we would love to be part of your support in this very difficult time in your lives. We are all looking forward to being in touch and eventually meeting all of you. Please know that we are thinking of you and keeping you in our prayers and are so terribly sorry for your loss. Sari Singer

I am so sory. I've been many times to Mike's place.